גז"ד המעדיף את הפן השקומי של נאשם על אף חומרת העבירות בהן הורשע

1.         הנאשם הורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב האישום, בעבירה של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, עבירה לפי סעיף 413 ו' סיפא לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, ובעבירה של גניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק הנ"ל.

2.         בתיק זה הוגשו בעניינו של הנאשם מספר תסקירים של שירות המבחן, אשר בחנו את הליך הגמילה מסמים בו החל הנאשם. יובהר, כי הליך הגמילה הארוך שהחל לפני שנה ו- 8 חודשים  נקטע כחצי שנה לאחר שהחל, זאת לאחר שהנאשם כשל בהכניסו סמים למסגרת הקהילה הטיפולית. עם זאת, לאחר מכן חודש הליך הגמילה של הנאשם ומהתסקירים האחרונים שהוגשו בתיק זה, עולה, כי חל שינוי משמעותי בדפוסי התנהגותו של  הנאשם וברצונו להמשך הטיפול במסגרת הקהילה הטיפולית. לפיכך, ממליץ תסקיר שירות המבחן, אשר נערך ביום 22/9/10, כי יושת על הנאשם בתיק זה צו מבחן למשך שנתיים, אשר במסגרתו ימשיך הנאשם בהליך הטיפולי בקהילה הטיפולית ובהוסטל וכן ביחידה לטיפול בנפגעי סמים באיזור מגוריו. בד בבד ממליץ התסקיר הנ"ל, בדבר הארכת המאסר על תנאי התלוי , שהינו בר הפעלה בתיק זה. לאחר הגשת התסקיר הנ"ל הגיש שירות המבחן תסקיר משלים נוסף, אשר נערך ביום 30/12/10, ובמסגרתו נבחנה הצלחת  ההליך הטיפולי בו נתון הנאשם. מהתסקיר הנ"ל עולה, באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי הנאשם הצליח, במהלך תקופת הטיפול בקהילה הטיפולית, לחולל שינוי בדפוסי מחשבותיו והתנהגותו וגילה רצון ומוטיבציה לשינוי אורח חייו ולרכישת כלים ומיומנויות לניהול אורח חיים נורמטיבי וחיובי. עוד עולה מהתסקיר הנ"ל, כי הנאשם הצליח אף להדק את קשריו עם בני משפחתו המהווים עבורו כיום מקור לליווי ולתמיכה, וכן את קשריו עם בניו הנמצאים בפנימייה. בתסקיר מצויין, כי הנאשם לקח אחריות למעשיו וכי ביום 13/12/10 סיים הנאשם את תקופת הטיפול בקהילה הטיפולית ועבר להוסטל לטיפול במכורים נקיים מסמים בטייבה, מטעם עמותת "אלפטאם" לתקופה של חצי שנה, ועם סיום הטיפול בהוסטל עתיד הנאשם להמשיך בהליך הטיפולי ביחידה לטיפול בנפגעי סמים באיזור מגוריו. שירות המבחן הדגיש בתסקיר, כי התרשם מהנאשם כמי שהצליח לחולל שינוי משמעותי בחייו וכמי שסיים את התהליך הטיפולי בקהילה בהצלחה. לפיכך, שב שירות המבחן והמליץ בתסקירו האחרון, כי יושת על הנאשם צו מבחן למשך שנתיים וכי יוארך המאסר על תנאי התלוי ועומד כנגד הנאשם.

3.         לחובת הנאשם יש לציין את חומרת העבירות בהן הורשע, מה גם שעסקינן, בין היתר, בעבירה של התפרצות לרכב בכוונה לבצע גניבה, שהינה עבירה מסוג פשע, אשר בצידה קבע המחוקק עונש מירבי של 7 שנות מאסר. עם זאת, בנקודה זו יש לציין לטובת הנאשם, כי מטיעוני הסניגור עולה, כי הנאשם לא גרם נזק לרכב, שכן נכנס לרכב בדרך של פתיחת אחת מדלתות הרכב. עוד עולה מטיעוני הסניגור, לקולא, כי כל שנטל הנאשם מהרכב הינו - מיכל גז מדמיע, היינו רכוש שערכו מזערי.

4.         לחובת הנאשם יש להוסיף ולציין את העובדה שבעברו הפלילי הרשעות קודמות, לרבות הרשעה בעבירות רכוש וכן תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי בר הפעלה בן 12 חודש, אשר לא הניא את הנאשם מלבצע את העבירות נשוא כתב האישום.

5.         עם זאת, יש ליתן את הדעת,  מנגד, לכך שהרקע לביצוע העבירות נשוא כתב האישום נעוץ בהתמכרותו של הנאשם לסמים, כפי שגם טענה ב"כ המאשימה, במסגרת טיעוניה לעונש בפניי. אשר על כן, גמילת הנאשם מסמים עשויה לשרת לא רק את אינטרס הנאשם, כי אם גם את אינטרס הציבור, שכן ברי כי התרחקות הנאשם ממעגל הפשיעה עולה בקנה אחד עם אינטרס הציבור האמון על שמירת בטחון הציבור.

6.         זאת ועוד, כלל ידוע הוא כי שיטת הענישה במדינתנו הינה שיטה אינדיבידואלית, הבוחנת כל מקרה לגופו, כמו גם את נסיבותיו האישיות של הנאשם, ומשכך יש ליתן במקרה דנן שיקול כבד משקל להליך השיקומי הממושך בו נתון הנאשם ולהמלצת שירות המבחן. להמחשת האמור לעיל יובאו דבריו הבאים של בית המשפט העליון ברע"פ 5619/01 סלים כאמלה נ' מ"י: " שיקולי ענישה כגון גמול, הרתעה וסיכויי שיקום העבריין הם גורמים דינמיים המקבלים מימד ומשקל שונה ממקרה למקרה, על פי נסיבותיו"(לא פורסם) . כמו כן יפים בנקודה זו דברי בית המשפט העליון ברע"פ 291/81 פלוני נ' מ"י : " אכן, מקובל עלינו להביא בחשבון - בעת שיקולינו את מידת העונש וטיבו - את הנסיבות האישיות של העבריין ואת הנסיבות המיוחדות של מעשה העבירה, ולשם כך סוקרים אנו גם את עברו ומבקשים לעמוד על המניעים לעבריינותו. ענישתנו היא ענישה אינדיווידואלית של כל עבריין "באשר הוא שם"" (פ"ד לה(4), 438, בעמוד 443).

7.         ומן הכלל אל הפרט: כך גם במקרה דנן, מן הראוי ליתן את הדעת בכובד ראש להליך הגמילה מסמים אותו עבר עד כה הנאשם בהצלחה, כמו גם לנכונותו של הנאשם ולמוטיבציה שהינו מגלה לשינוי אורח חייו ולפתיחת דף חדש בחייו, הרחק ממעגל הסמים והפשיעה, כפי שבא לידי ביטוי בהרחבה בתסקיריו הנ"ל של שירות המבחן. לפיכך, ובתיתי את הדעת לטיעוני הסניגור בפניי, כמו גם להודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה, ולכך שהנאשם היה נתון בגין תיק זה במעצר במשך 3 שבועות, וכן לכך שמאז האירוע נשוא כתב האישום, היינו במשך תקופה של יותר משנה וחצי, לא נפתחו כנגד הנאשם תיקים נוספים במשטרת ישראל, הנני בדעה כי אינטרס הפרט ואינטרס הכלל בתיק זה מחייבים את העדפת הפן השיקומי על פני הפן התגמולי - עונשי. אשר על כן, יוטל על הנאשם בתיק זה צו מבחן, כמומלץ בתסקיר שירות המבחן, תוך הארכת המאסר על תנאי התלוי ועומד כנגד הנאשם, וכן יוטל על הנאשם גם רכיב ענישה של קנס. יודגש, כי אי עמידת הנאשם בתנאי צו המבחן או ביצוע עבירה נוספת על ידי הנאשם בתקופת צו המבחן עשויים להביא לגזירת דינו של הנאשם מחדש, דבר נוסף המשרת את אינטרס הציבור במקרה דנן.

8.         לסיכום, לפיכך, אני דנה את הנאשם כדלקמן:

*           הנני מורה על הטלת צו מבחן על הנאשם למשך תקופה של שנתיים, אשר במהלכה ימשיך הנאשם בהליך הגמילה במסגרת ההוסטל, ולאחר מכן ישתלב ביחידה לנפגעי סמים באיזור מגוריו, כל זאת תחת פיקוח שירות המבחן.

*           הנני מורה על הארכת המאסר על תנאי בן ה- 12 חודש, אשר הושת על הנאשם בתיק פלילי 11545-09-08 בבית משפט השלום בעכו, זאת למשך שנתיים.

*           אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך   1,500  ש"ח או   15 ימי מאסר.

בהתחשב במצבו הכספי של הנאשם, ישולם הקנס ב - 10 תשלומים חודשיים, שווים        ורצופים בסך 150 ש"ח כל אחד, החל מיום 15/2/11 ואילך.

            המזכירות תמציא העתק מגזר הדין לשירות המבחן.

זכות ערעור תוך 45 יום.

<#5#>

<

ניתנה והודעה היום < ז' שבט תשע"א> , < 12/01/2011> במעמד הנוכחים.